למה אני נמשכת לגברים שלא רואים אותי

הבטחת לעצמך שהפעם זה יהיה אחרת. ובכל זאת, שוב מצאת את עצמך באותו סוג של קשר.

בהתחלה הכול נראה מבטיח. הוא היה מסקרן, נעים, אולי אפילו הרגיש אחרת מכל מי שהכרת לפניו. אבל לאט לאט התחילו להופיע אותם סימנים מוכרים. את שוב מחכה להודעה. שוב מנסה להבין למה הוא מתרחק. שוב מרגישה שאת צריכה להתאמץ כדי לזכות במשהו שאמור להיות טבעי.

ואז מגיע הרגע שבו את שואלת את עצמך:

איך יכול להיות שזה שוב קורה לי?

אם השאלה הזו מוכרת לך, אני רוצה להציע אפשרות שאולי עדיין לא הסתכלת עליה.

אולי זו בכלל לא הבעיה בגברים

רוב הנשים שמגיעות אליי כבר עברו דרך ארוכה.

הן קראו ספרים. היו בטיפול. החליטו שהפעם יהיו חזקות יותר, בררניות יותר, לא יתפשרו.

ובכל זאת… משהו מחזיר אותן שוב לאותו סוג של קשר.

לכן אני כמעט אף פעם לא מתחילה בלשאול:
"למה בחרת דווקא בו?"

אני שואלת שאלה אחרת:

מה בתוכך זיהה בו משהו שהרגיש מוכר?

זו שאלה אחרת לגמרי.

המשיכה מתחילה הרבה לפני שפגשת אותו

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו בוחרים בני זוג מתוך היגיון.

אבל אם זה היה נכון, לא היינו חוזרים שוב ושוב לאותו דפוס.

יש בתוכנו מערכת שקטה שפועלת מתחת לפני השטח. היא מזהה אנשים, מצבים ותחושות עוד לפני שהמחשבה נכנסת לתמונה.

לפעמים היא מושכת אותנו דווקא אל מה שמוכר לנו, גם אם הוא מכאיב.

לא כי אנחנו רוצים לסבול.

אלא כי עבור התודעה שלנו, המוכר מרגיש בטוח יותר מהלא מוכר.

כאן מתחיל צופן התודעה

אני קוראת לזה צופן התודעה.

זהו אוסף של אמונות, חוויות, זיכרונות ומסקנות שנצרבו לאורך החיים, ובלי שנשים לב הם הופכים למשקפיים שדרכם אנחנו מפרשים את המציאות.

הצופן הזה לא רק משפיע על הבחירות שלנו.

הוא משפיע גם על מי מושך אותנו, על מה שנרגיש לידו, ועל מה שנחשוב שמגיע לנו.

לכן לפעמים נדמה שהגורל חוזר על עצמו.

אבל ברוב המקרים זו לא המציאות שחוזרת.

זה אותו צופן שממשיך לייצר אותה.

החדשות הטובות

אם דפוס נוצר, הוא גם יכול להשתנות.

לא דרך מאבק.

לא דרך החלטה להיות "חזקה יותר".

ולא דרך עוד רשימת כללים לדייט הבא.

אלא דרך הבנה עמוקה של המנגנון שמפעיל אותו.

ברגע שמתחילים לראות את הצופן שפועל מתחת לפני השטח, משהו משתנה.

לא כי הכרחת את עצמך לבחור אחרת.

אלא כי פתאום מה שפעם משך אותך… כבר לא מרגיש אותו הדבר.

זו נקודת ההתחלה של שינוי אמיתי.

אולי הגיע הזמן לשאול שאלה אחרת

אולי השאלה איננה:

"למה אני תמיד נמשכת לגברים שלא רואים אותי?"

אלא:

"איזה צופן בתוכי גורם לי לזהות דווקא אותם?"

לפעמים, שינוי גדול מתחיל בדיוק ברגע שבו אנחנו מפסיקים להאשים את עצמנו, ומתחילים להבין את עצמנו.

ואולי… התשובה באמת נמצאת במקום שעדיין לא הסתכלת עליו.